מחקר "מהות האינטואיציה השיפוטית- פרקטיקה של אינטואיציה שיפוטית על רקע דילמות של לגיטימציה".

הוא כותרת המחקר עו"ד קרנית וסלינג גפן, אשר התחקתה אחר מהות האינטואיציה, שמפעילים שופטים, כשהם נדרשים לקבל החלטות משפטיות.

המחקר נערך במסגרת לימודי לתואר מאסטר (2012) מטעם אוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' צבי איזיקוביץ ופרופ' שולמית אלמוג. לצורך המחקר ערכה עו"ד וסלינג גפן ראיונות על 24 שופטים ושופטות, מהם 21 שופטים מכהנים בערכאות השונות ובתחומים מגוונים ושלושה שופטים בדימוס. הראיונות קיבלו את אישורה של נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת דורית בייניש, ואישורים מנשיאי בתי המשפט.


המחקר העלה ארבע תמות מרכזיות. שתים מהן עוסקות בהגדרת אינטואיציה שיפוטית ובפרקטיקה שלה, תמה שלישית עוסקת בשאלות של לגיטימציה, והרביעית מציגה מודלים שונים לשימוש, שהועלו על ידי השופטים במהלך הרעיונות.


התמה הראשונה – "מהות האינטואיציה השיפוטית", עוסקת בהגדרת אינטואיציה ככלל ואינטואיציה שיפוטית. המחקר העלה בלבול מושגים, קושי והרחבות של המונח אינטואיציה, המושפעות מתפיסות של לגיטימציה. המחקר הצביע על הסכמה גורפת של המרואיינים בשתי נקודות. ראשית, המרואיינים מסכימים, כי הליכים קוגניטיביים סדורים אינם אינטואיציה. שנית, נמצאה הסכמה באשר להיות האינטואיציה חלק מהלא מודע. שופטים רבים חוו שיפור של האינטואיציה ביחס ישר לאורך כהונתם. הדעות באשר לשאלות אחרות היו חלוקות ומגוונות. במחקר העלה כי אישור של מערכת המשפט לשימוש באינטואיציה הוא מהותי למרבית השופטים ובעל השפעה מכרעת בכל הקשור ללימוד ושכלול האינטואיציה אל תוך עולם המשפט.

התמה השנייה – "דילמות של לגיטימציה", מדגימה קשת רחבה של תפיסות בקרב המרואיינים באשר ללגיטימיות של שימוש באינטואיציה בהליך שיקול הדעת השיפוטי. נמצא, כי ניכרת השפעה משמעותית של החינוך, גלוי או סמוי, על תפיסת העולם של המרואיינים.

התמה השלישית – "פרקטיקה אינטואיטיבית", עוסקת בשאלה באילו שלבים של ההליך השיפוטי עשוי השופט להשתמש באינטואיציה שלו? המחקר העלה טווח תפיסתי באשר לשאלת קיומו של שיקול דעת. ברי, כי הכרה בקיומו של שיקול דעת כמו גם בחוסר הודאות האינהרנטי להליך השיפוטי, היא הבסיס לשימוש מודע בהליכים אינטואיטיביים או אינטואיטיביים בחלקם. על פי דיווחי השופטים, אינטואיציה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל שלב ובכל חלק של ההליך השיפוטי.

התמה הרביעית – "היחס בין הליך קבלת ההחלטות השכלתני לאינטואיטיבי – מודלים שונים", מתארת חמישה מודלים שונים, שהועלו על ידי המרואיינים בתשובה לשאלה, מהו היחס המתבקש לדעת כל אחד מהם בין שני ההליכים תחת מטריית כללי המשפט?


פרק הדיון בממצאי המחקר עוסק כהקדמה בצורך במודעות לחוסר הודאות בהליך השיפוטי ובקיומו של שיקול דעת כתנאי הכרחי להפעלת מודל, המשלב תהליכים אינטואיטיביים, סוקר את הדילמות השונות שהועלו, ומעלה את היתרונות בשימוש בהליכים אינטואיטיביים במשפט. בסיכומו של המחקר, מוצע מודל אינטראקטיבי המשלב אינטואיציה ושכלתנות. הדומיננטיות של כל אחד מההליכים משתנה על פי הנתונים.


ההצלחה של עו"ד וסלינג בליטיגציה הובילה אותה אל נושא המחקר, אשר שינה את השקפת עולמה האישית והמקצועית. בעקבות המחקר היא זיקקה את המרכיבים החשובים ביותר לקבלת החלטות מיטבית ואת הידע הזה היא מביאה עמה היום לכל מפגש עם לקוחות ואל אולם בית המשפט.


לקבלת ליווי וייצוג משפטי מעו"ד וסלינג גפן ומצוות המשרד בישראל ובארה"ב, צרו קשר עכשיו וכאן